הגישה ההומניסטית

הנחות: חינוך אפקטיבי (רגשי), חינוך אינדיבידואלי, אקלים חיובי, בחירה אישית

מבוסס על שלוש עמדות: הערכה בלתי מותנית, אמפתיה וכנות

עידוד: הערה חיובית המתארת התנהגות ספציפיות של התלמיד. העידוד מתמקד בתלמיד, בתהליך ובמאמץ שהתלמיד השקיע.

שבח: הערה חיובית כוללת. השבח מתמקד במבוגר ובתוצר/תוצאה.

בעיית משמעת עפ"י דרייקורס מכוונת להשגת אחת מתוך ארבעת המטרות המוטעות הבאות:

1. השגת תשומת לב (Attention) : התחושה האינסטינקטיבית של המורה: רוגז, עצבים, רצון שהתלמיד יגלה עצמאות ויסתדר לבד. פתרון: להתעלם כמה שניתן ולחזק חיובי התנהגויות חיוביות.

2. הפגנת כוח (Power): התחושה האינסטינקטיבית של המורה: הרגשה שיש איום על הסמכות, שקראו עליו תיגר. פתרון: לא להיכנס לעימות ובמקום עונש לתת השלכה לוגית, לתת לתלמיד להפגין את הכוחות והכישורים שלו לפי המקובל.

3. הענשה או נקמה (Punishment, revenge): התחושה האינסטינקטיבית של המורה: מותקף, מתגונן, פגוע, נעלב, רצון להחזיר. להימנע מעונשים ולהשתמש בהשלכות לוגיות. להתייחס באופן מכבד ומעצימה, להקדיש זמן ומאמץ להעמיק הקשר ויחסי האמון. למצוא דרכים חלופיות במקום נקמה.

4. ייאוש, הימנעות או הפגנת חוסר יכולת (Display of inadequacy). התחושה האינסטינקטיבית של המורה: ייאוש, חוסר תקווה, רצון לוותר ולהרפות ידיים. פתרון: לפרגן ולעודד כל מאמץ חיובי, להאמין ביכולת של התלמיד מבלי לרחם או לשפוט. להביא את התלמיד בהדרגה לפוטנציאל שלו תוך חיזוק בכל שלב וצעד קטן על מנת שיחווה הצלחה.